הנסיון להפריד בין משבר רוחני לבין משבר נפשי הוא תולדה של הסתכלות מפוצלת -דואלית על העולם. "או שהיא פסיכוטית או שהיא במשבר רוחני".  במקום לשאול איך יודעים אם זה משבר רוחני או "מצב פסיכיאטרי" כדאי לדעתי להניח שבחלק ניכר מהמשברים הנפשיים קיימים אזורים "רוחניים", קיימות שאלות קיומיות וחוויות שהן מעבר לאישי. חוויות בעלות גוון של אמת אוניברסלית. לפעמים האדם החווה אותן יודע להגיד זאת באופן ברור "אני לא רואה את מה שעברתי כמשבר פסיכוטי אני רואה זאת כמשבר רוחני" ולפעמים אין לאדם שחווה את החוויה, את המודעות, התובנה והבחירה לראות את המשבר בו הוא נמצא גם כמשבר רוחני. במקומות האלו, הסביבה בה אתה נמצא, התודעה של התומכים, המטפלים והמרפאים למינהם יכולה להשפיע על האופן שבו האדם המשברי מפרש, תופש ומגיב לאינטנסיביות של החוויה הנפשית שלו.  המטפל לא צריך לבחור או לדעת להבדיל בין מחלה למשבר רוחני. הסמפטומים מאוד דומים ההבדל הוא במשמעות שאנו נותנים להם. מכאן נובע שהטיפול הטראנספרסונלי בפסיכוזה לוקח בחשבון את האמונות, מחשבות, רגשות ובגדול, את תודעתו של המטפל כחלק ממה שמשפיע על תהליך הריפוי. האם אנחנו יכולים לה...

מוזמנים לקרוא מאמר על דיאלוג פתוח וחמלה בודהיסטית שפורסם באתר בטיפולנט

תרגול מיינדפולנס הינו תרגול הלקוח מתוך המסורת הבודהיסטית כחלק מדרך להתפתחות רוחנית. המיינדפולנס הינו התבוננות קשובה, מכוונת ובלתי שיפוטית בזרם התודעה הכולל תחושות, רגשות, ומחשבות שעולות בנו בעקבות גירויים פנימיים או רשמים חושיים. המסורת הבודהיסטית הינה תפישה עמוקה רחבה אתית ולעיתים רדיקלית שעוסקת באפשרות של בני האדם להשתחרר מסבל.

בעבודה עם אנשים המתמודדים עם משבר נפשי, אנו פוגשים כאב, חרדה, תסכול, כעס, ובלבול שמאפיינים את המשבר מחד ומקשים על ההחלמה ממנו מאידך. בעזרת תרגול מיינדפולנס והתוודעות לרעיונות, מושגים ותפישות מתורת הנפש הבודהיסטית ניתן לסייע לאנשים המתמודדים עם סמפטומים רגשיים מעיקים ולתמוך ביכולת שלהם להגיב בצורה מיטיבה יותר למצבי לחץ.

הבודהה אמר: "מעולם לא עשיתי דבר מלבד ללמד על סבל ועל ריפוי הסבל". עולם הטיפול ועולם התרגול הבודהיסטי עוסקים בהפחתת הסבל האנושי על ידי שינוי תפישת המציאות והקניית כלים מעשיים להתנהלות הרמונית יותר עם האתגרים המתקיימים בתוכה. אימון התודעה בתפישה הבודהיסטית עוזר לנו להתמודד עם דפוסי חשיבה וחוויות מעיקות כגון האחזות, דחייה, עייפות וטשטוש, אי שקט דאגה...

הפרעה נפשית הנגרמת מאירוע  קיצון חריג שגורם לפחד עמוק, חוסר אונים, ותחושת אימה. טראומה יכולה להיגרם מתאונת דרכים, אונס, הטרדה מינית, התעללות בתקופת הילדות, פיגוע, מלחמה, ועוד....

האדם הפוסט טראומטי עלול לסבול מכל או חלק מתסמינים כמו, פלאשבקים, הזיות, התקפות חרדה (מצוקה, הזעה), תחושת בידוד חברתית, הימנעות ממקומות, דברים ואנשים המזכירים את הארוע הטראומטי, קשיים בשינה, קשיי ריכוז, התפרצויות זעם והתמכרות.

הטיפול בטראומה כולל התמודדות עם החוויה הטראומטית ושכלול היכולת להכיל, לווסת ולמתן את התגובות והסימפטומים שהיא מייצרת בחייו העכשוויים של האדם.

משהו שלא היה אמור לקרות קרה. עלינו להתמודד ללא התראה מוקדמת עם רמת חרדה, וחוסר אונים קיצוניים. העוצמה הרגשית שהארוע מייצר היא בלתי נסבלת. במצב כזה הנפש האנושית עושה את הנדרש כדי לשרוד את החוויה. מנגנוני ההגנה שמופעלים הם עוצמתיים מאוד אך אינם מסוגלים להעלים את שרידי החוויה.

חלק משמעותי מאוד מחוויית הטראומה הוא אובדן הכוח והשליטה ןהניתוק מהזולת. לכן חשוב שהסביבה הטיפולית תחזיר לאדם שליטה ובחירה בתהליך הטיפול ותחזק את תחושת האוטונומיה שאבדה לו ואת היכול...

התמכרות היא מחלה כרונית קשה שעלולה לגרום נזק רב למכור ולסביבתו. אדם יכול להתמכר לדברים שונים כגון: סמים, אלכוהול, הימורים, פורנוגרפיה וכו'. בדר"כ הצורך בטיפול מופיע כאשר ההתמכרות פוגעת ביכולתו של המכור לתפקד באופן יעיל, לקיים קשרים בריאים ומספקים עם אחרים עד כדי ניתוק והסתגרות המביאים את המכור למבוי סתום. הבנה עמוקה של דפוסים התמכרותיים יחד עם היכולת לחברם לסיפור החיים האישי של האדם הינם המפתח לטיפול מוצלח בהתמכרויות..

במידה כזו או אחרת כולנו יצורים התמכרותיים. אפשר לאמר שאנו בני האדם נוטים "להתפס" על דברים. הקפה של הבוקר, הסיגריה שאחרי או לפני, משהו מתוק, סדרות בטלויזיה, מכון כושר הם כולם דברים שחלק מאיתנו נוהגים לעשות, צריכים לעשות, אוהבים לעשות בקביעות. הרגלים קבועים יש לכולם. מהו אם כך ההבדל בין הרגל להתמכרות?

שתי שאלות עיקריות יכולות לעזור לנו לעשות את ההבחנה:

האם אני יכול להמנע מלעשות את מה שאני רגיל/אוהב/רוצה/?

לשם הדגמה נחזור לקפה של הבוקר. אם לא אשתה קפה בבוקר אהיה עצבנית, אתלונן ואחפש במגירות, אולי אלך לשכנה לחפש קפה, יחסר לי משהו.....כולנו מכירים את תחושת חוסר הנוחות כאשר איננו...

משברים רוחניים יכולים להופיע בחייו של אדם כאשר הוא נחשף לגירויים, תובנות, וחוויות הגדולות מיכולתו להכילן. תרבויות עתיקות רבות מספרות לנו על קיומם של מצבי תודעה שונים ועל היכולת שיש לבני אדם לנוע ביניהם. יכולת זו נתפשה כברכה שיכולה לשפוך אור חדש על הבנתנו את העולם בו אנו חיים. ברכה שסכנות בצידה. סיפור "שבירת הכלים" בקבלה הוא סיפור על התפרקות הכלי מפאת עוצמת האור שנכנס בו. ניתן לראות סיפור זה כמטאפורה למשבר רוחני בו עוצמת ומהירות הגירויים והתובנות (האור), עולה על יכולת האדם (הכלי) להכילם. מצב זה יוצר שבירה של הכלי שמתבטאת במשבר פסיכוטי. במסורת היוגית מדובר על אנרגיית הקונדליני שמשתחררת בעקבות תרגול של תרגילים גופניים ותרגילים מנטאליים. כאשר היא משתחררת בפתאומיות וללא הכנה מספקת היא עלולה להוציא את האדם מאיזון ולפגוע ביכולתו לתפקד בצורה נורמלית לתקופה מסוימת.

ניתן לראות גם סמי הזיה כמעוררי מצבי תודעה השונים מהמוכר והידוע. אומנם סמים אינם תרגול רוחני (אף שבתרבויות מסוימות משתמשים בחומרים משני תודעה כחלק מתרגול רוחני אך רק בהנחייתו ובליוויו של מורה המכיר את הדרך) אך הם יכולים לחשוף את המשתמש...

כיצד ניתן לזהות אפיזודה פסיכוטית? מה ניתן לעשות? אילו טיפולים קיימים ומהו הטיפול שיכול להתאים לבן משפחה שנקלע למשבר פסיכוטי?

אנשים רבים נכנסים למצב פסיכוטי, חלקם הגדול באופן פתאומי ולא צפוי. במאמר זה נתאר את הסימפטומים השכיחים המצביעים על מצב פסיכוטי, סוגי ההזיות השכיחים ונתייחס לדרכי הטיפול המוכרות בעולם המערבי במאה האחרונה, לצד סוגי טיפול אלטרנטיביים שמוצעים בשנים האחרונות ובהם הטיפול ב"דיאלוגיה".

"הבן שלי מתנהג בצורה מוזרה – הוא מדבר במהירות ואומר דברים מוזרים, מדבר על דברים שבכלל לא קרו, מאשים אותי שעשיתי דברים שלא עשיתי... קראתי קצת ואני חושבת שהוא בפסיכוזה... " 

מהו התקף פסיכוטי?

התקף פסיכוטי הוא מצב נפשי משברי, קשה וקיצוני, בו אדם סובל בדרך כלל ממצב בו הוא מנותק מהמציאות, יכולת השיפוט שלו נפגעת ובוחן המציאות שלו לקוי. האדם הסובל מהתקף פסיכוטי יחווה חוויות ורעיונות שבחלקם עשויים להיות לא רציונליים ולא יעמדו בקנה אחד עם תפיסת המציאות שהסובבים להם תופסים. בחלק גדול מהמקרים בזמן ההתקף האדם אשר חווה אותו משוכנע שמחשבותיו וחוויותיו אמיתיים והוא יתנגד לדעות הסובבים אותו שאלא מחשבות שווא.

מה...

בסוף אפריל השתתפנו בכנס בן שלושה ימים בהנחייתה של מיה קורטי ויעל ברוך על שיטת "הדיאלוג הפתוח" בתל אביב. מיה היא אחות פסיכיאטרית וחלק מהצוות הטיפולי של "דיאלוג פתוח" בפינלנד ויעל היא עו"ס  ומקימת "בית של תקווה", חלופת אשפוז בכרמיאל.

היינו כחמישים אנשים, רובנו אנשי טיפול מתחום בריאות הנפש ותחלואה כפולה. רבים מהמשתתפים מתעניינים ועובדים במסגרות המיישמות גישות התייחסותיות ורגשיות לטיפול במצבי פסיכוזה עם דגש על יצירת סביבה אנושית מרפאה בעבור המתמודדים. שמחנו לראות שגם באזורנו ה"סוער" צצות ומתפתחות מסגרות טיפוליות דיאלוגיות המקדמות את הטיפול בפסיכוזה ומשברים נפשיים

תקצר היריעה מלתאר באופן מעמיק את כל התכנים שעלו במהלך שלושת ימי הכנס אך אך כדי לתת טעימה לאלו שלא השתתפו בכנס או לאלו שלא מכירים את השיטה רכזנו כמה רעיונות מפתח בתקווה שיצליחו להעביר את רוח הדברים.

 "דיאלוג פתוח" הוא השם המאוחר (1995) שניתן לשיטת טיפול שהחלה להתפתח במחוז לפלנד המערבי בפינלנד כבר בשנות השמונים המוקדמות. בית החולים  המקומי היה מוסד מיושן, מסוג המקומות שאם נכנסת אליהם סביר להניח שתמשיך לחזור בשיטת "הדלת המסתובבת". תוצאו...

הילד/המתבגר/הבן הבוגר שלכם יושב שעות בחדר, מתבודד, מול המחשב, ממעט להיפגש עם חברים, ימים רבים לא הולך לביה"ס/לא יוצא לעבודה.

הימים עוברים והמצב לא משתנה, אתם מתקשים למצוא דרכים לדבר ולהבין מה המצב, מה הוא עושה בחדר, למה הוא לא יוצא.

אתם מודאגים וחסרי אונים. לא יודעים מה לעשות, איך, עם מי.

בשלב הזה, מה צריך לעשות?

• אתם כבר מבינים שמשהו לא בסדר. הילד שלכם, כמו ילדים אחרים ובכלל כבריה חברתית, זקוק לקשר, לסביבה חברתית. ההתבודדות וההסתגרות שלו, כמו שאתם כבר מבינים מצביעות על מצוקה, קושי, בעיה.

• במצב כזה חשוב מאד להבין במה מדובר, מהי הבעיה איתה הוא מתמודד, האם מדובר בחרם חברתי, בקשיים לימודיים, בקשיים מול דמויות סמכות, בהסתבכות מול חבר. ניסיתם לברר? לשאול? להביע עניין? לשאול את ילדכם? ניסיתם לדבר עם חברים? מורים?

• במידה ואין גישה לילד, הוא מסרב לדבר ולספר, כועס או נמנע מתקשורת אתכם, האירוע מתמשך והמצב לא משתפר או מחמיר?

• אתם מגלים סימנים לשימוש בסמים? שימוש מוגבר באלכוהול?

שלב זה הוא שלב נכון לקבלת עזרה מבחוץ.

כשאין תקשורת עם הילד, אין אפשרות להבין מה המצב ומהן הדרכים לעזור, אתם...

סמדר (כל השמות בתיאור בדויים), פנתה אלינו לצורך קבלת יעוץ ועזרה.

היא התקשרה  וספרה שבנה, גיל,  בחור מוכשר ומתפקד בדרך כלל, מתנהג מוזר בימים האחרונים, בהתחלה חשבה שהוא עייף בגלל תקופה אינטנסיבית בעבודה, שמעה מאחיו שנפרד מבת הזוג שלו והניחה שגם זה השפיע עליו, אבל עדיין, הדיבור שלו מהיר, אסוציאטיבי, לפעמים מאוד מוזר וחריג, ביקשה שיעבור לגור אצלה כמה ימים והוא הסכים לצאת מהדירה שלו. בימים האחרונים היא חוששת שהוא לא מתקלח, כמעט ולא ישן, בקושי אוכל. והיא לא כל כך יודעת איך היא יכולה לעזור ומה לעשות.

הגענו לבית המשפחה לפגישת אינטייק. בפגישה נכחו סמדר ורון, ההורים, גיל ואחיו חגי.

התרשמנו שגיל מצוי במצב מאני פסיכוטי, הוא היה פעלתן מאוד, דיבר בלי הפסקה, נראה מבולבל.

ההורים הביעו רצון להמנע מאשפוז פסיכיאטרי ולטפל בגיל בבית, גם אם זה ידרוש נוכחות מוגברת שלהם בבית.

עם סיום הביקור העברנו למשפחה תוכנית התערבות שכללה ביקור בית של פסיכיאטר ובמידה ויתן לכך אישור, הצענו להתחיל בטיפול בית שיכלול טיפול משפחתי שבועי, ליווי של מדריך וטיפול גופנפש.

עם אישור הפסיכיאטר התחיל גם הטיפול שלנו.

הפגישה הראשונה היתה לא...