בסוף אפריל השתתפנו בכנס בן שלושה ימים בהנחייתה של מיה קורטי ויעל ברוך על שיטת "הדיאלוג הפתוח" בתל אביב. מיה היא אחות פסיכיאטרית וחלק מהצוות הטיפולי של "דיאלוג פתוח" בפינלנד ויעל היא עו"ס ומקימת "בית של תקווה", חלופת אשפוז בכרמיאל. היינו כחמישים אנשים, רובנו אנשי טיפול מתחום בריאות הנפש ותחלואה כפולה. רבים מהמשתתפים מתעניינים ועובדים במסגרות המיישמות גישות התייחסותיות ורגשיות לטיפול במצבי פסיכוזה עם דגש על יצירת סביבה אנושית מרפאה בעבור המתמודדים. שמחנו לראות שגם באזורנו ה"סו

הילד/המתבגר/הבן הבוגר שלכם יושב שעות בחדר, מתבודד, מול המחשב, ממעט להיפגש עם חברים, ימים רבים לא הולך לביה"ס/לא יוצא לעבודה. הימים עוברים והמצב לא משתנה, אתם מתקשים למצוא דרכים לדבר ולהבין מה המצב, מה הוא עושה בחדר, למה הוא לא יוצא. אתם מודאגים וחסרי אונים. לא יודעים מה לעשות, איך, עם מי. בשלב הזה, מה צריך לעשות? אתם כבר מבינים שמשהו לא בסדר. הילד שלכם, כמו ילדים אחרים ובכלל כבריה חברתית, זקוק לקשר, לסביבה חברתית. ההתבודדות וההסתגרות שלו, כמו שאתם כבר מבינים מצביעות על מצוקה,